תמונה מקיבוץ לביא בצפון הארץ
נולדתי בעיר בומבי (מומבאי) בהודו בשנת 1935. הייתי הקטנה במשפחה של 7 ילדים להורים יוצאי עירק והודו. למדתי בבית ספר יהודי שבו למדו גם את השפה העברית (קרוא וכתוב) . היו לנו, כמובן, גם פעילויות חברתיות פעם בשבוע וזה נקרא "הבונים" (כמו הצופים של היום). הפעילויות כללו: טיולים, מחנות וכמובן שירי ארץ ישראל וגם היסטוריה יהודית.
עליתי לארץ בשנת 1950 בקבוצה מאורגנת ראשונה של עליית הנוער. נשלחנו למחנה עליית הנוער "באחוזה חיפה". שם בילינו שבועיים יפים, ובתום השבועיים היפים נשלחנו לקיבוץ "לביא" של הפועל המזרחי. אז התחילו החיים האמיתיים שהיו מאד קשים, היינו ככוח עזר לקיבוץ,עבדנו חצי יום וחצי יום למדנו. הרבה ילדים כתבו להורים שלהם שיחזירו אותם הביתה להודו. הקיבוץ הוקם רק שנה לפני שהגענו ,רוב חברי הקיבוץ היו מאנגליה והבעיה הגדולה הייתה שהמשכנו לדבר אנגלית כמו שהיינו מדברים בהודו. הפתרון היה להביא ילדים נוספים, תוספת לקבוצה מארצות שונות שהם יהיו דוברי עברית. וכך התווספו אלנו ילדים מארצות שונות כגון : תימן, מרוקו, טריפולי, צרפת, אנגליה, פרס, עירק – ממש היינו קיבוץ גלויות.
נשארתי בקיבוץ עד לגיוס שלי לצה"ל. שרתתי בחיל הקשר והמשכתי לעבוד כעובדת אזרחית בצה"ל.
עם נישואי עברתי לגור ברמת גן בכתובת שבו אני גרה עד היום.
בשנת 1967 התקבלתי לעבודה בחברת "טבע" ושם עבדתי עד 1995 שיצאתי לפנסיה.הייתי פעמיים עובדת מצטיינת.
בני הראשון נולד ב-1962 והשני ב-1964 .
הבנים למדו בבית הספר "שילה" ואחר כך ב"אוהל שם". אחרי הצבא שניהם למדו באוניברסיטה העברית. אחד מהם רופא שיניים והשני מהנדס מחשבים. כיום יש לנו 4 נכדות.
עליתי לארץ בשנת 1950 בקבוצה מאורגנת ראשונה של עליית הנוער. נשלחנו למחנה עליית הנוער "באחוזה חיפה". שם בילינו שבועיים יפים, ובתום השבועיים היפים נשלחנו לקיבוץ "לביא" של הפועל המזרחי. אז התחילו החיים האמיתיים שהיו מאד קשים, היינו ככוח עזר לקיבוץ,עבדנו חצי יום וחצי יום למדנו. הרבה ילדים כתבו להורים שלהם שיחזירו אותם הביתה להודו. הקיבוץ הוקם רק שנה לפני שהגענו ,רוב חברי הקיבוץ היו מאנגליה והבעיה הגדולה הייתה שהמשכנו לדבר אנגלית כמו שהיינו מדברים בהודו. הפתרון היה להביא ילדים נוספים, תוספת לקבוצה מארצות שונות שהם יהיו דוברי עברית. וכך התווספו אלנו ילדים מארצות שונות כגון : תימן, מרוקו, טריפולי, צרפת, אנגליה, פרס, עירק – ממש היינו קיבוץ גלויות.
נשארתי בקיבוץ עד לגיוס שלי לצה"ל. שרתתי בחיל הקשר והמשכתי לעבוד כעובדת אזרחית בצה"ל.
עם נישואי עברתי לגור ברמת גן בכתובת שבו אני גרה עד היום.
בשנת 1967 התקבלתי לעבודה בחברת "טבע" ושם עבדתי עד 1995 שיצאתי לפנסיה.הייתי פעמיים עובדת מצטיינת.
בני הראשון נולד ב-1962 והשני ב-1964 .
הבנים למדו בבית הספר "שילה" ואחר כך ב"אוהל שם". אחרי הצבא שניהם למדו באוניברסיטה העברית. אחד מהם רופא שיניים והשני מהנדס מחשבים. כיום יש לנו 4 נכדות.
בשבוע הראשון של חודש מאי אנו חוגגים 60 שנה לעלייה ומוזמנים למוסד הודיות לחגוג עם כל המחזורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה